המשקיע הגדול בכל הזמנים. זה התואר שווארן באפט ‘מחזיק’ בו ללא עוררין במהלך עשרים השנים האחרונות לפחות. הוא נושא את התואר על אף שקולגות רבות שלו לא מסכימים עם פילוסופית ההשקעה שלו. אבל עם תוצאות קשה להתווכח, והתוצאות של ווארן מדברות בעד עצמן. נכון למרץ 2017 הוא מדורג במקום השלישי בטבלת האנשים העשירים ביותר בעולם, מחזיק בהון אישי הנעמד ב-75 מיליארד דולר,והאו הלב הפועם והראש החושב של החברה הרביעית בגודלה ב-SP500, חברת ההשקעות Berkshire Hathaway(BRK-B, BRK-A) , בעלת שווי שוק של יותר מ-400 מיליארד דולר.

“Someone’s sitting in the shade today because someone planted a tree a long time ago.”

ווארן היה סורק מניות במדריכים של מודי’ס (שגודלם כגודל ספר טלפונים), וחיפש מניות שנסחרות מתחת לערך שלהם, בזמן שחבריו ללימודים אספו כנראה קטלוגים של קומיקס ובייסבול. את המניה הראשונה שלו הוא רכש בגיל 11 בלבד. רבע מהיום הוא מבלה בקריאה. במשרדו תלויות כותרות עיתונים מתקופות נפל של הבורסה וימים של פאניקה בשוק המניות. הקרובים אליו טוענים שהוא האדם החכם ביותר שהם הכירו מעולם. את המכתב השנתי למשקיעים של לשנת 2016, פתח בתצוגה השוואתית בין תשואות החברה שלו למדד ה- SP500. לא להרבה מנכ”לים של חברות יש את הפריבילגיה להציג תוצאות כאלה מבלי להרגיש חוסר נוחות צורבת. אבל ווארן באפט עושה זאת בראש מורם, באופן תדיר, והוא עושה את זה בגדול. אכן, ווארן באפט הוא אדם מיוחד.

ווארן באפט נולד באומהה שבנבראסקה ב30 לאוגוסט 1930, וגדל באומהה ובוושינגטון. שם אביו, שהיה ברוקר לפני כן,עבד כחבר בית הנבחרים של ארה”ב. ווארן החל ללמוד באוניברסיטת פנסילבניה בגיל 17 בלבד, וסיים את לימודיו באוניברסיטת נבראסקה-לינקולן. את התואר השני הוא למד באוניברסיטת קולומביה תחת הדרכתו של המשקיע האגדי פרופסור בן גרהאם. ווארן בחר ללמוד שם לאחר שהבחין בשמו של גראהם בין רשימת המרצים, ולאחר שסרבו לקבלו ללימודי תואר שני בהארווארד. את לימודי התואר השני סיים ב1951.

לאחר סיום לימודיו ווארן חזר לאומהה. הוא הרגיש צורך להתמודד עם פחד הבמה שאחז אותו במהלך שנות חייו. הוא ראה מודעה בעיתון על הקורס של דייל קרנג’י, שם הפעילו עליו אסטרטגיות שנועדו לגרום לך להשתטות בפומבי על מנת לחזק את הביטחון העצמי.

“The chains of a habit are too light to be felt until they are too heavy to be broken”

“אם לא הייתי עושה את זה, כל חיי היו שונים” טען באפט. לאחר מכן החל ללמד השקעות באוניברסיטת נברסקה שבאומהה, וב-1954 ארז את חפציו ונסע עם סוזי- אשתו, ובתו הצעירה לניו-יורק, שם החל לעבוד עם המנטור שלו, בן גראהם. בן גראהם, כותב הספרים המיתולוגיים Security analysis ו- The Intelligent Investor , נחשב למשקיע ערך טהור. הוא לימד את ווארן באפט כל דבר הוא יודע על השקעות ערך. השקפתו של בנג’מין גראהם היא שהשקעה היא פעולה שמבטיחה תשואות, לאחר שנעשה ניתוח מקיף בנוגע לאותה פעולת השקעה. “כל פעולה אחרת היא ספסרות” (ספקולציה) טען גראהם. ווארן למד מימנו שיש להתייחס למניות כאל עסקים חיים ונושמים.  התזה של גראהם הייתה פשוטה וברורה – לקנות מניות כאשר הן נסחרות מתחת לשווי הנזיל שלהם. חברות שהמניות שלהן נסחרות מתחת לשווי האמיתי שלהן, ושהשוק משום מה לא מעריך אותם, בהנחה שהשוק יבין את אי ההתאמה בין המחיר לשווי במוקדם או במאוחר, והמחיר יעלה.

“Long ago, Ben Graham taught me that ‘Price is what you pay; value is what you get.’ Whether we’re talking about socks or stocks, I like buying quality merchandise when it is marked down.”

במשך שנתיים למד ווארן תחת הדרכתו של בנג’מין גראהם כיצד להיות משקיע מוצלח וממושמע יותר. לאחר שהשותפות של גרהאם התפרקה ב-1956, ווארן לקח את מה שהוא למד מבנג’מין גראהם ופתח את השותפות שלו באומהה בגיבוי פיננסי של משפחתו. השותפות הזאת עתידה להחזיק את מניותיה של Berkshire Hathaway.
Berkshire Hathaway הייתה חברת טקסטיל צפונית וכושלת, שהייתה זולה מאוד ופעלה בעסק גרוע מאוד. את המניות הראשונות של החברה קנה באפט ב-1962. הוא הניח, מאחר שהחברה מכרה את נכסיה וקנתה מניות בחזרה במזומנים שקיבלה, שהוא יקבל בעתיד הצעה גבוהה יותר ממה שהוא משלם.

בנקודה מסוימת, פנתה הנהלת ברקשייר לווארן ושאלה באיזה מחיר יהיה מוכן למכור להם את מניות החברה בחזרה. ווארן ציין את שיהיה מוכן למכור 11.5$. מספר חודשים לאחר מכן הוא קיבל הצעה על מניותיו בחברה במחיר של 11.375$ למניה. באפט התעצבן, והחליט לצאת למלחמה מול ההנהלה. הוא התחיל לקנות יותר ויותר מניות עד שבסופו של דבר הגיע לנקודת שליטה בחברה.

בשנת 1965 ווארן החליף את ההנהלה. מאוחר יותר טען באפט שהשקעתו בברקשייר הייתה טעות, וכנראה ההשקעה הכי גרועה שלו. ווארן ניסח זאת כך : ” זאת טעות לקנות מניות מתוך רגש. יכולות להיות לך המון רגשות כלפי מניה, אך לאף מניה לא יהיה רגש אליך”. הוא שינה את עסקי הליבה של החברה, שהתחילה לעסוק בביטוחים.

 

“Successful Investing takes time, discipline and patience. No matter how great the talent or effort, some things just take time: You can’t produce a baby in one month by getting nine women pregnant.”

עוד השפעה מהותית על חייו של ווארן הגיע מכיוונו של צ’ארלי מנגר. צ’ארלי הוא עורך דין בעברו ,שהפך לאיש עסקים, משקיע ופילנתרופ אמריקאי. כיום, הוא סגן יו”ר הדירקטוריון של Berkshire Hathaway. צ’ארלי הקים שותפות משלו בשנת 1970, ולמרות שנשאר תחת צלו של ווארן באפט במהלך השנים, הוא משקיע מרשים בכוחות עצמו. התשואות השנתיות שלו הסתכמו בכמעט 20% כאשר ניהל את קרן ההשקעות של עצמו. צ’ארלי חשף בפני באפט מציאות שלא הכיר תחת הדרכתו של בן, והוא הטמיע בו את המשפט ” אני מעדיף לקנות עסק מעולה במחיר סביר, מאשר עסק סביר במחיר מעולה”.

 

“Assiduity is the ability to sit on your ass and do nothing until a great opportunities presents itself” – Charlie Munger

ווארן באפט בוחר את השקעותיו לטווח הארך, והוא נותן חשיבות למספר פאקטורים שלוקחים חלק בהחלטה כאשר בודקים את החברה על קנקנה, כאשר אל הרכישה הוא מתייחס כאילו הוא רוכש 100% מהחברה.

1. אפיון היתרון היחסי של החברה בטווח הארוך – האם העסק פשוט ומובן- כך שכל אידיוט יכול לנהל אותו, וניתן לאמוד אותו לטווח הארוך? האם העסק בעל היסטוריה תפעולית עקבית? האם יש לו יתרון על פני המתחרים בטווח הארוך? יתרון על פי באפט הוא ביקוש למוצרי החברה, חוסר תחלופה למוצרים האלה בשוק, וחופש מפיקוח, שמאפשר גמישות בקביעת התמחור למוצר.
2. אפיון והערכת הנהלת החברה – האם ההנהלה פועלת באופן רציונאלי? האם היא פועלת בגילוי לב כלפי בעלי המניות? ווארן ציין שיש לחפש 3 תכונות אצל מנהלי החברה : יושרה, אינטליגנציה ומרץ. השתיים האחרונות לא שוות כלום בלי הראשונה.
3. אטרקטיביות – מהי התשואה על ההון? מהו הרווח האמיתי של בעלי המניות? האם החברה משלמת דיווידנדים? ואם לא האם יצרה שווי שוק שווה ערך לדיווידנדים שלא שילמה?
4. ערכים פיננסיים – האם המחיר אטרקטיבי כשהוא נמדד מול הערך שהמשקיע מקבל בתמורה. מהו השווי האמיתי של החברה? האם ניתן לרכוש אותה בהנחה ביחס לערכה?

ניתן לקרוא על שיטות הניתוח של ווארן לבחירת מניות להשקעה בספר “דרכו של ווארן באפט” מאת רוברט ג’ הגסטרום.

הגישה של ווארן לסיכון גם היא ייחודית ושונה. תיאורית ניהול ההשקעות המודרנית מבוססת על כך שתנודתיות המחיר היא מדד לסיכון, ושניתן למזער את הסיכון ע”י פיזור רחב, שעדיף על השקעה מרוכזת. ווארן עובד בשיטה יותר ממוקדת. כך ווארן מגדיר מאיפה מגיע הסיכון:

“Risk comes from not knowing what you’re doing.”

הוא טוען שסיכון מגיע מכיוונו של אדם הלוקח החלטות בנושאים, כאשר אין באמתחתו את הידע הנדרש על מנת לקבל את ההחלטות הנכונות בגינם.

 “Keep all your eggs in one basket, but watch that basket closely.” & “Diversification is a protection against ignorance. It makes very little sense for those who know what they’re doing.”

בתקופת המיתון של משבר הסאב-פריים, ווארן השתמש בשיטות ההשקעה שלו לרכישת מניות, וקנה מניות של חברות בהנחה גדולה. הוא גם הלווה כספים לחברות שהיו על סף אסון פיננסי ופשיטת רגל, ועזר לכלכלה להתאושש. כמעט 9 שנים אחרי המשבר, ההשפעה של הפעולות שלו במהלך המשבר עולה לפני השטח, והיא עצומה:
– וולס פארגו (WFC) שממניותיה ברקשייר האטאווי רכשה כ-120 מיליון מניות במהלך המשבר, עלתה פי 6.75 מאז השפל ב-2009.
– אמריקן אקספרס (AXP) עלתה כמעט פי חמש מאז ההשקעה של ווארן בשנת 2008.
-ההשקעה בבנק אוף אמריקה (BAC) משלמת לווארן 300 מיליון דולר בשנה, כאשר לברקשייר האטאווי יש את האופציה לרכוש מניות נוספות ב7$. הרבה מתחת למחיר הנוכחי.
-גולדמן סקס (GS) משלמת כ-500 מיליון דולר בדיווידנדים לברקשייר האטאווי, לאחר שהשניה רכשה מניות מועדפות של החברה כדי למנוע ממנה התמוטטות כפי שקרה ללהמן ברודרס (מי?). בנוסף שולם לווארן באפט בנונוס נסף של 500 מיליון דולר כאשר גולדמן התחילה לקנות חזרה את מניותיה ב2011.

“Opportunities come infrequently. When it rains gold, put out the bucket, not the thimble”

ביוני 2006, באפט הצהיר על כוונתו לתרום 99% מהונו לצדקה. כוונתו לתרום הוצגה במכתב שנשלח לארגון של ביל ומלינגדה גייטס, שנכון ל2014 קיבל 185 מיליון מניות של ברקשייר האטאווי, בשווי שוק של 28.3 מיליארד דולר שיוקדשו למטרות נעלות.

לסיכום, ווארן באפט לא הוא לא רק אדם עשיר ואינטליגנט. מעבר להיותו המשקיע הגדול בכל הזמנים, כנראה שבכוונתו גם להפוך לפילנתרופ הגדול בכל הזמנים. בגדולתו האנושית הוא הפנים שיש לנצל את הונו בצורה כזאת שתפיק תועלת. ואם לא לעצמו, אז שינוצל להפיק תועלות במקומות בהם הוא נזקק יותר מכל.

Imagine that you had a car and that was the only car you’d have for your entire lifetime. Of course, you’d care for it well, changing the oil more frequently than necessary, driving carefully, etc. Now, consider that you only have one mind and one body. Prepare them for life, care for them. You can enhance your mind over time. A person’s main asset is themselves, so preserve and enhance yourself.”

צרו קשר

צרו קשר

השאירו כאן פרטים ונחזור אליך בהקדם:

WhatsApp chat רוצה לדבר עם נציג ב